אלרגיה היא מצב שבו מערכת החיסון שלנו "מתבלבלת" ומפעילה את מנגנוני ההגנה שלה נגד גורמים שאינם מהווים שום סכנה בריאותית כשלעצמם. 

באופן תקין, המערכת החיסונית שלנו מייצרת נוגדנים כדי להגן עלינו מפני פתוגנים. נוגדנים אלו מתפקדים כשליחים כימיים המתריעים בפני תאי מערכת החיסון על קיומו של גורם זר- וירוס, חיידק או מיקרואורגניזמים שונים אחרים- שגופנו צריך להתגונן מפניו. עם הזמן, מערכת החיסון מפתחת "זיכרון חיסוני" כך שפעם הבאה שנחשף לאותו פתוגן התגובה החיסונית שלנו תהיה מהירה ויעילה יותר(זהו גם המנגנון שבאמצעותו עובדים חיסונים).

אצל הסובלים מאלרגיות הזיכרון החיסוני מופעל בתגובה לחשיפה לחומרים (חלבוניים) "תמימים", שאינם מחוללי מחלות. הנוגדנים המעורבים בתגובה האלרגית הנקראים נוגדני IgE, הם ספציפיים עבור כל אלרגן. לכן אפשר להיות אלרגי לדברים מסוימים, אך לא לדברים אחרים. כמו כן, אלרגיה יכולה להתפתח בכל גיל. 

כשזה נוגע לאלרגיות קיים בלבול רווח בין גורמים לטריגרים. בקדחת השחת הטריגר לשפעול יתר של מערכת החיסון הוא על פי רוב אבקנים של צמחים מואבקי רוח, למשל עצי זית ואורן, המשילים את אבקניהם בכמויות גדולות בתחילת האביב (סוף פברואר-ראשית מרץ). 

הגורם לתגובת היתר החיסונית, עם זאת, אינו ידוע. יש הסוברים כי העדר חשיפה לחומרים שונים והסביבה הסטרילית יחסית שבה אנו חיים כיום הוא הגורם להתפתחות אלרגיות, בעוד אחרים סבורים כי הסיבה נעוצה בתזונה המודרנית. בכל אופן, מחקרים הראו קשר ברור בין התפרצויות אלרגיות למצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. 

מחלות חורף ויראליות הן שם כולל למחלות בעלות תסמינים דומים כמו: נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי ראש, חום ועוד, הנגרמות כתוצאה מחדירה של וירוסים שונים לגופנו. 

גופנו חשוף כל הזמן לפתוגנים שונים. אם כן, מדוע וירוסים אלו תוקפים אותנו דווקא בחורף? ככל הנראה, הסיבה לכך היא היחלשות המערכת החיסונית שלנו כתוצאה מהמאמץ לשמור על חום גוף קבוע. נוסף על כך, בחורף אנו נוטים להתקבץ יותר בחללים סגורים. כך, הוירוס שאינו יצור חי וזקוק למאחסן- כלומר לגופנו- כדי להתקיים ולהשתכפל, מצליח "לקפוץ" ביתר קלות מאדם לאדם. 

הידועה והמוכרת בין מחלות החורף הויראליות – השפעת העונתית, נגרמת מוירוס influenza שלו יכולת ידועה לשמצה לשינויים גנטיים מהירים. ההתגוננות היעילה ביותר מפני שפעת הוא חיסון מתעדכן מדי שנה. 

להצטננות או common cold, לעומת זאת, אין חיסון בשל הוריאביליות הגדולה של הוירוסים המחוללים אותה (למדע ידועים כ-200! וירוסים שונים המחוללים סימפטומים דומים). 

למרות שמחלות חורף ויראליות מהוות מועקה רצינית וגורם מוביל לאובדן ימי עבודה, הרפואה המערבית הקונבנציונלית לא מציעה טיפול ייעודי כלשהו למניעה או קיצור משך המחלה. 

אם נפנה אל רופא המשפחה שלנו עם תלונות המקושרות למחלות חורף ויראליות סביר להניח כי הוא "ירשום" לנו מנוחה מרובה, שתיית נוזלים, ואולי גם תרופות נוגדות דלקת הנמכרות ללא מרשם, דוגמת פרצטמול*. מדפי בתי המרקחת ובתי הטבע, לעומת זאת, מלאים בתכשירים שונים ומגוונים- החל ממיצויי צמחי מרפא, דרך רמדיז הומאופתיות וכלה בתוספי תזונה, המבטיחים להבריא אותנו מהר יותר. 

הבדלי הגישה במקרה של טיפול במחלות חורף נובעים מהבדלי גישה עמוקים יותר בין הרפואה הטבעית לבין הרפואה הקונבנציונאלית. כיום, גם הרפואה המערבית מייחסת חשיבות רבה לאיכות חיים, אולם ההשקפה המסורתית כי בריאות=העדר מחלה, עדיין מדריכה חלק ניכר מהאסטרטגיות הטיפוליות שלה. עבור הרפואה המערבית ששמה דגש על מחוללי המחלה ותסמיניה, מחלות חורף ויראליות העוברות "מעצמן" אינן בעיה ולפיכך אינן דורשות פתרון. 

מנקודת המבט של הרפואה האלטרנטיבית, לעומת זאת, יכולת הגוף לריפוי עצמי היא נקודת המוצא והעיקרון המנחה הראשי בטיפול ומניעה של מחלות. מטרת שיטות הרפואה הטבעית לגווניה היא חיזוק גוף, השבת האיזון הטבעי שלו והסרת מכשולים לתהליכי הריפוי הטבעיים. הדגש ששמה הרפואה האלטרנטיבית על האדם והיכולת הטבעית של גופנו להגן על עצמו- ולא על המחלה ודיכוי תסמיניה- הופכת אותה ליעילה במיוחד כשזה נוגע לטיפול במחלות חורף ויראליות.

אילו תובנות נוכל ליישם כדי למנוע ו/או לטפל במחלות חורף ויראליות? 

רוב הילדים נתקלים לראשונה בווירוסים כשהם מגיעים לגן. ילדים נוטים יותר לקרבה גופנית עם חבריהם, ובנוסף, המערכת החיסונית שלהם עדיין לא מספיק מנוסה במלחמה בחיידקים החדשים, לכן הם נוטים להתקרר ולחלות יותר.

כשיתבגרו מעט ויתקלו שוב באותו וירוס, הגוף יידע להילחם במהירות רבה יותר.