איך מזהים הדבקה בתולעים?

ההדבקה נפוצה בגני ילדים ומתרחשת דרך מגע במשטחים נגועים בביצי תולעים והכנסתם באופן לא מודע אל הפה ומשם למערכת העיכול. התולעת חודרת אל המעי הגס ונודדת במהלך הלילה אל פי הטבעת, שם היא מטילה את ביציה ומתה. דבק הביצים מייצר אלרגיה מגרדת. באמצעות הגירוד הביצים מופצות מהיד אל משטחים ומשם למערכות העיכול של יתר חברי הגן…  

כדאי לבדוק הימצאות תולעים אם ידוע על הדבקה בגן (ולו אחת) או אם הופיעו חלק מהסימנים הבאים: 

• גרד וגירוי בפי הטבעת, בייחוד בלילה. אצל בנות יכול להיות גם גירוי ואודם בפות, ביום או בלילה. 
• שינה לא רציפה בלילה, התעוררויות, מלמולים, חריקות שיניים ו/או תנועתיות מוגברת. 
• שינויים התנהגותיים המעידים על סף תסכול נמוך- התקפי זעם, תנועתיות לא מווסתת, קושי בדחיית סיפוקים וכד'. 
• הורים רבים מדווחים גם על "פספוסים" או השפעה שלילית על יכולת השליטה בעשיית צרכים: הרטבת לילה, רגרסיה בגמילה או קושי להיגמל ועוד.

קרם הגנה מינרלי לעומת קרם הגנה כימיקלי

ישנם שני סוגים של מסנני קרינה: מסנני קרינה פיזיים על בסיס מינרלים מחד, ומסנני קרינה כימיים, מאידך. שני סוגי המסננים מגנים מפני קרני UV אולם עושים זאת דרך מנגנוני פעולה שונים לחלוטין. 

החומרים הפעילים שבמסנני הקרינה הכימיים חודרים את העור שלנו ויוצרים תגובה כימית עם קרני ה-UV: הם סופגים את הקרניים וממירים אותם לחום שנפלט מהגוף. מסנני קרינה מינרליים לעומת זאת, פועלים כשכבת הגנה הדוחה את קרני האור וחוצצת בינן לבין העור, כלומר באופן פיזי.

עד היום, מחקרים לא מצאו הוכחות חותכות לתופעות לוואי ולסיכונים הנגרמים משימוש במסנני הקרינה הכימיים, אולם העובדה כי מספיקה מריחה אחת בלבד למעבר של מספר רכיבים נפוצים בהם אל זרם הדם מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי מידת הבטיחות שלהם. כיוון שאצל תינוקות היחס בין שטח הפנים של הגוף לעומת הנפח גדול יותר מאשר אצל מבוגרים וילדים, תינוקות יספגו יותר את הכימיקל.

יתרה מזאת, כשמדובר בכימיקלים סינטטיים קשה מאוד להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח שלהם, בניגוד לחומרים טבעיים שלגביהם יש לנו פשוט יותר ניסיון מצטבר ולפיכך ידע מהימן לגבי בטיחות השימוש בהם. 

היתרון הגדול של מסנני ההגנה הכימיים על מסנני הקרינה הפיזיים/מינרליים הוא בכך שהם אינם משאירים סימן והם קלים לאפליקציה על העור. אולם כשזה נוגע לילדים יש יתרון דווקא באפקט הלובן של קרם הגנה מינרלי מפני שהוא עוזר לנו לפקח שהם אכן מרוחים ומוגנים. 

יתרון נוסף של קרמי ההגנה הפיזיים הוא בפעולה המיידית שלהם מרגע המריחה, לעומת זמן ההמתנה של 15-30 דקות לפני היציאה לשמש הדרוש בשימוש בקרמי ההגנה הכימיים.

תרכובות נדיפות שונות שצמחים מייצרים לצרכים שלהם, לעומת זאת, מהווים חומר דוחה יתושים טבעי. לפיכך, שמנים אתריים- שמנים המזוקקים מצמחים ומכילים את אותם חומרים נדיפים מרחיקי ייתושים, הם אלטרנטיבה מצוינת לדוחי היתושים הכימיים עבור מי שמחפש פתרון שמטיב עם האדם ואינו פוגע בסביבה.    

בבית מרקחת הגליל אנו מציעים ערכה של 3 מוצרים במחיר מיוחד ל"תקופה החמה". הערכה כוללת:

1. Dapis gel prevent – ג'ל נעים למריחה ולהרחה למניעת עקיצות, נספג מהר ואינו מכתים. מכיל שמן אתרי ציטרונלה, לבנדר וגרניום. מתאים לשימוש מגיל חצי שנה ומעלה. מורחים על עור חשוף במספר נקודות (אין צורך לכסות משטחים רחבים) לעתים קרובות. 
2. Insect reppelent spray – ספרי לריסוס בחדר, על הבגדים ועל העור. מכיל שמני ציטרונלה, לבנדר,  אקליפטוס לימוני, גרניום ולמונגראס. בזכות תוספת של אלכוהול וגליצרין הריח נשמר לאורך זמן. לשימוש מגיל חצי שנה ומעלה. 

Dapis gel treat – ג'ל נעים למריחה והרחה לטיפול בעקיצות. הג'ל מכיל תערובת מכל "הארסנל" הטבעי שלנו: מיצויי צמחים (טינקטורות), הומאופתיה ושמנים אתריים. מיצויי הממליס, קלנדולה ומיץ אלוורה מלחלחים ומרגיעים גרד וגירוי. שמן לבנדר מרגיע ומחטא. לכך נוספות הרמדיז ההומאופתיות ledum ו-apis המטפלות בעקיצות ובתגובות אלרגיות. הג'ל יעיל לטיפול במגוון רחב של עקיצות- של נמלי אש, מדוזות ועוד, בנוסף לעקיצות יתוש. מתאים לשימוש מגיל 0. למריחה על האזור העקוץ, לפי הצורך.

ההומאופתיה שואפת להביא את האדם לאיזון מחודש וכולל ובכך להשיב לו את בריאותו. הוגה השיטה, הרופא הגרמני ד״ר סמואל הנמן, ביסס את עבודתו על עקרון ה״דומה בדומה ירפא״, משמע שחשיפה מתונה לחומר שמעורר את הסימפטום תגרה את כוחות הריפוי הטבעיים של האדם ביחס לאותו סימפטום שיביאו לאיזון ולריפוי. לשם כך עושה השיטה שימוש בתרופות הנקראות ״רמדיס״. אלו חומרים טבעיים שמדוללים באמצעות מים לרמה בה החומר נעשה בטוח לשימוש ואינו מייצר תופעות לוואי.

מדוע הומאופתיה מועילה להריון ולידה?

לתרופות מערביות המיוצרות בייצור סידרתי עשויות להיות תופעות לוואי שבמקרים נדירים עשויות להיות קשות ביותר.
הומאופתיה, לעומת זאת, היא גישה טבעית ובטוחה לחלוטין.

לטיפול הומאופתי יש יתרונות מובהקים לא רק בתקופת ההיריון ובלידה, אלא עוד לפני כן בתקופת הכניסה להיריון (ההתעברות). באמצעות הטיפול שני הפרטנרים מגיעים למצב אופטימלי מבחינה רגשית, נפשית וגופנית.

טיפול הומאופתי גם יכול לסייע לכך שמחזורי הביוץ וההתעברות של האישה יתרחשו באופן תקין ולכן יכול לעזור גם לנשים שלא הצליחו להיכנס להריון או חוו מספר גדול של הפלות טבעיות.

תרופות הומיאופתיות יכולות להקל מאוד גם על הלידה עצמה או על ההתאוששות לאחר ההיריון, במיוחד אצל נשים אשר חוות עייפות או תשישות. לעיתים מדובר בשינויים הורמונליים או אנמיה, אך ייתכן גם שמדובר בקשיים נפשיים שכבר היו קיימים, אך לא טופלו או הגיעו לכדי ביטוי בעקבות ההריון.

מהם ההבדלים בין קרם הגנה מינרלי/טבעי לקרם הגנה כימי?

קרם ההגנה טבעי, המכיל רכיבים טבעיים בלבד, מספק הגנה משמעותית מהשמש ואינו פוגע בסביבה. החומרים הפעילים בקרם הגנה טבעי הם המינרלים תחמוצת אבץ ו/או טיטניום דו חמצני. שתי תרכובות הנחשבות בטוחות לשימוש בתכשירי קוסמטיקה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי. קרם הגנה כימי, לעומת זאת, כולל בדרך כלל אוקסיבנזון, אבובנזון, אוקטינוקסט, אוקטוקרילן, הומוסלאט ואוקטיזלט. רכיבים אלו מאושרים כיום על ידי מנהל המזון והתרופות בכמויות מסוימות, אך נמצאים תחת בדיקה. מחקרים עדכניים מראים שחלק מהרכיבים בקרם ההגנה הכימי נספגים בזרם הדם, לעיתים מעבר לרמות בטוחות, וכי יש צורך בנתונים נוספים כדי לוודא כי השימוש בהם בטוח.

בעוד שקרם הגנה טבעי יוצר מחסום בין העור לקרני אולטרה סגול (UV) מזיקות. קרם הגנה כימי נספג אל תוך העור וסופג קרני UV לפני שהוא מסנן אותם בחזרה אל מחוץ לעור. לרוב, קיים עיכוב של רבע שעה עד 30 דקות בין מריחת קרם ההגנה הכימי להגנה מלאה מפני השמש.

מקדם ההגנה מפני השמש (SPF) מודד את רמת החשיפה לשמש הנדרשת כדי לגרום לכוויות שמש בהשוואה לעור לא מוגן, ללא קשר לזמן השהייה בשמש. לדוגמה, קרם הגנה עם 30 SPF מספק לעור פי 30 יותר הגנה ביחס לעור ללא קרם הגנה כלל (כל עוד משתמשים בו כל שעתיים או פחות אחרי מגע עם מים). מסנני קרינה טבעיים הם בדרך כלל בעלי מקדמי הגנה של כ-30 או 40SPF , בשל המרכיבים המינרליים שלהם והאופן שבו הם מיוצרים. מסנני קרינה כימיים, לעומת זאת, יכולים להציע SPF גבוה יותר, אך מומחים מזהירים כי מקדם גבוה יותר אינו בהכרח טוב יותר. מוצר בעל מקדם הגנה של SPF 30 כבר מגן מפני 97% מקרני ה-UVB , לפי האיגוד האמריקאי לדרמטולוגיה. מקדמי הגנה גבוהים יותר עשויים להציע מעט יותר הגנה, אך אין קרם הגנה שיכול לחסום מאה אחוז מקרני ה-UVB. בנוסף, קרמים בעלי מקדם הגנה גבוה יותר אינם נשארים על העור למשך זמן רב יותר ויש למרוח אותם מחדש על העור כל שעתיים לפחות.

טחורים ופיסורה הן, כאמור, בעיות נפוצות מאוד. ע"פ נתוני משרד הבריאות האמריקאי כ-75% מהאמריקאים יסבלו בשלב כלשהו בחייהם מטחורים וכ-4.4% מהאוכלוסייה סובלת מהם בכל רגע נתון.

לפי כמות הפניות אלינו בנושא, ובהתחשב בכך שסטרס והריון הם חלק מגורמי הסיכון להתפתחות טחורים- סביר להניח כי אחוז הסובלים מטחורים בארץ  גבוה אף יותר.  

נתונים אפידמיולוגיים לגבי פיסורה אנאלית אינם ידועים אך גם כאן מדובר בתופעה שכיחה מאוד אצל נשים וגברים בכל גיל, ואף אצל תינוקות. 

לעתים קרובות, אנו מקבלים פניות מאנשים שמזהים שהם סובלים מבעיה אנו-רקטלית כלשהי  אך אינם בטוחים אם מדובר בטחורים או בפיסורה. ואכן, גורמי הסיכון והמופע של טחורים ופיסורה יכולים להיות דומים. יחד עם זאת, מדובר במצבים רפואיים שונים שההיגיון בטיפול בהם שונה גם כן (לפיכך- גלו חשדנות כלפי מוצרים בשוק המבטיחים לטפל בשניהם).
האבחנה בין טחורים לפיסורה נעשית ע"י רופא, אך משום שלעתים עובר זמן עד שניתן להגיע לפגישה רפואית להלן מופיע הסבר קצר על ההבדל בין שני המצבים, לאחר מכן מפורטות דרכי טיפול טבעיות ובטוחות מומלצות ועצות כלליות לאורח חיים למניעה ולטיפול.     

אלרגיה היא מצב שבו מערכת החיסון שלנו "מתבלבלת" ומפעילה את מנגנוני ההגנה שלה נגד גורמים שאינם מהווים שום סכנה בריאותית כשלעצמם. 

באופן תקין, המערכת החיסונית שלנו מייצרת נוגדנים כדי להגן עלינו מפני פתוגנים. נוגדנים אלו מתפקדים כשליחים כימיים המתריעים בפני תאי מערכת החיסון על קיומו של גורם זר- וירוס, חיידק או מיקרואורגניזמים שונים אחרים- שגופנו צריך להתגונן מפניו. עם הזמן, מערכת החיסון מפתחת "זיכרון חיסוני" כך שפעם הבאה שנחשף לאותו פתוגן התגובה החיסונית שלנו תהיה מהירה ויעילה יותר(זהו גם המנגנון שבאמצעותו עובדים חיסונים).

אצל הסובלים מאלרגיות הזיכרון החיסוני מופעל בתגובה לחשיפה לחומרים (חלבוניים) "תמימים", שאינם מחוללי מחלות. הנוגדנים המעורבים בתגובה האלרגית הנקראים נוגדני IgE, הם ספציפיים עבור כל אלרגן. לכן אפשר להיות אלרגי לדברים מסוימים, אך לא לדברים אחרים. כמו כן, אלרגיה יכולה להתפתח בכל גיל. 

כשזה נוגע לאלרגיות קיים בלבול רווח בין גורמים לטריגרים. בקדחת השחת הטריגר לשפעול יתר של מערכת החיסון הוא על פי רוב אבקנים של צמחים מואבקי רוח, למשל עצי זית ואורן, המשילים את אבקניהם בכמויות גדולות בתחילת האביב (סוף פברואר-ראשית מרץ). 

הגורם לתגובת היתר החיסונית, עם זאת, אינו ידוע. יש הסוברים כי העדר חשיפה לחומרים שונים והסביבה הסטרילית יחסית שבה אנו חיים כיום הוא הגורם להתפתחות אלרגיות, בעוד אחרים סבורים כי הסיבה נעוצה בתזונה המודרנית. בכל אופן, מחקרים הראו קשר ברור בין התפרצויות אלרגיות למצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. 

מחלות חורף ויראליות הן שם כולל למחלות בעלות תסמינים דומים כמו: נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי ראש, חום ועוד, הנגרמות כתוצאה מחדירה של וירוסים שונים לגופנו. 

גופנו חשוף כל הזמן לפתוגנים שונים. אם כן, מדוע וירוסים אלו תוקפים אותנו דווקא בחורף? ככל הנראה, הסיבה לכך היא היחלשות המערכת החיסונית שלנו כתוצאה מהמאמץ לשמור על חום גוף קבוע. נוסף על כך, בחורף אנו נוטים להתקבץ יותר בחללים סגורים. כך, הוירוס שאינו יצור חי וזקוק למאחסן- כלומר לגופנו- כדי להתקיים ולהשתכפל, מצליח "לקפוץ" ביתר קלות מאדם לאדם. 

הידועה והמוכרת בין מחלות החורף הויראליות – השפעת העונתית, נגרמת מוירוס influenza שלו יכולת ידועה לשמצה לשינויים גנטיים מהירים. ההתגוננות היעילה ביותר מפני שפעת הוא חיסון מתעדכן מדי שנה. 

להצטננות או common cold, לעומת זאת, אין חיסון בשל הוריאביליות הגדולה של הוירוסים המחוללים אותה (למדע ידועים כ-200! וירוסים שונים המחוללים סימפטומים דומים). 

למרות שמחלות חורף ויראליות מהוות מועקה רצינית וגורם מוביל לאובדן ימי עבודה, הרפואה המערבית הקונבנציונלית לא מציעה טיפול ייעודי כלשהו למניעה או קיצור משך המחלה. 

אם נפנה אל רופא המשפחה שלנו עם תלונות המקושרות למחלות חורף ויראליות סביר להניח כי הוא "ירשום" לנו מנוחה מרובה, שתיית נוזלים, ואולי גם תרופות נוגדות דלקת הנמכרות ללא מרשם, דוגמת פרצטמול*. מדפי בתי המרקחת ובתי הטבע, לעומת זאת, מלאים בתכשירים שונים ומגוונים- החל ממיצויי צמחי מרפא, דרך רמדיז הומאופתיות וכלה בתוספי תזונה, המבטיחים להבריא אותנו מהר יותר. 

הבדלי הגישה במקרה של טיפול במחלות חורף נובעים מהבדלי גישה עמוקים יותר בין הרפואה הטבעית לבין הרפואה הקונבנציונאלית. כיום, גם הרפואה המערבית מייחסת חשיבות רבה לאיכות חיים, אולם ההשקפה המסורתית כי בריאות=העדר מחלה, עדיין מדריכה חלק ניכר מהאסטרטגיות הטיפוליות שלה. עבור הרפואה המערבית ששמה דגש על מחוללי המחלה ותסמיניה, מחלות חורף ויראליות העוברות "מעצמן" אינן בעיה ולפיכך אינן דורשות פתרון. 

מנקודת המבט של הרפואה האלטרנטיבית, לעומת זאת, יכולת הגוף לריפוי עצמי היא נקודת המוצא והעיקרון המנחה הראשי בטיפול ומניעה של מחלות. מטרת שיטות הרפואה הטבעית לגווניה היא חיזוק גוף, השבת האיזון הטבעי שלו והסרת מכשולים לתהליכי הריפוי הטבעיים. הדגש ששמה הרפואה האלטרנטיבית על האדם והיכולת הטבעית של גופנו להגן על עצמו- ולא על המחלה ודיכוי תסמיניה- הופכת אותה ליעילה במיוחד כשזה נוגע לטיפול במחלות חורף ויראליות.

אילו תובנות נוכל ליישם כדי למנוע ו/או לטפל במחלות חורף ויראליות?