מהם ההבדלים בין קרם הגנה מינרלי/טבעי לקרם הגנה כימי?

קרם ההגנה טבעי, המכיל רכיבים טבעיים בלבד, מספק הגנה משמעותית מהשמש ואינו פוגע בסביבה. החומרים הפעילים בקרם הגנה טבעי הם המינרלים תחמוצת אבץ ו/או טיטניום דו חמצני. שתי תרכובות הנחשבות בטוחות לשימוש בתכשירי קוסמטיקה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי. קרם הגנה כימי, לעומת זאת, כולל בדרך כלל אוקסיבנזון, אבובנזון, אוקטינוקסט, אוקטוקרילן, הומוסלאט ואוקטיזלט. רכיבים אלו מאושרים כיום על ידי מנהל המזון והתרופות בכמויות מסוימות, אך נמצאים תחת בדיקה. מחקרים עדכניים מראים שחלק מהרכיבים בקרם ההגנה הכימי נספגים בזרם הדם, לעיתים מעבר לרמות בטוחות, וכי יש צורך בנתונים נוספים כדי לוודא כי השימוש בהם בטוח.

בעוד שקרם הגנה טבעי יוצר מחסום בין העור לקרני אולטרה סגול (UV) מזיקות. קרם הגנה כימי נספג אל תוך העור וסופג קרני UV לפני שהוא מסנן אותם בחזרה אל מחוץ לעור. לרוב, קיים עיכוב של רבע שעה עד 30 דקות בין מריחת קרם ההגנה הכימי להגנה מלאה מפני השמש.

מקדם ההגנה מפני השמש (SPF) מודד את רמת החשיפה לשמש הנדרשת כדי לגרום לכוויות שמש בהשוואה לעור לא מוגן, ללא קשר לזמן השהייה בשמש. לדוגמה, קרם הגנה עם 30 SPF מספק לעור פי 30 יותר הגנה ביחס לעור ללא קרם הגנה כלל (כל עוד משתמשים בו כל שעתיים או פחות אחרי מגע עם מים). מסנני קרינה טבעיים הם בדרך כלל בעלי מקדמי הגנה של כ-30 או 40SPF , בשל המרכיבים המינרליים שלהם והאופן שבו הם מיוצרים. מסנני קרינה כימיים, לעומת זאת, יכולים להציע SPF גבוה יותר, אך מומחים מזהירים כי מקדם גבוה יותר אינו בהכרח טוב יותר. מוצר בעל מקדם הגנה של SPF 30 כבר מגן מפני 97% מקרני ה-UVB , לפי האיגוד האמריקאי לדרמטולוגיה. מקדמי הגנה גבוהים יותר עשויים להציע מעט יותר הגנה, אך אין קרם הגנה שיכול לחסום מאה אחוז מקרני ה-UVB. בנוסף, קרמים בעלי מקדם הגנה גבוה יותר אינם נשארים על העור למשך זמן רב יותר ויש למרוח אותם מחדש על העור כל שעתיים לפחות.